# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/966/64/9/

וְעַל־כֵּן מְסַפֶּרֶת הַמְּגִלָּה בִּתְחִלָּה מִגֹּדֶל עֹצֶם הָעֲשִׁירוּת וְהַגְּדֻלָּה שֶׁל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֶסְתֵּר א, ד): "בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ" וְכוּ'. כִּי הֵם רָצוּ לְהַגְבִּיר יִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת - שֶׁהוּא לִירֹא מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמַּרְאֵית עֹצֶם תֹּקֶף גְּדֻלָּתָם כְּדֵי לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶם לְבַד וְלִשְׁכֹּחַ בְּיִרְאַת ה' חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל יִשְׂרָאֵל־עַם קָדוֹשׁ, לֹא דַּי שֶׁאֵינָם נוֹפְלִים עַל־יְדֵי־זֶה מִיִּרְאַת ה', אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מִתְחַזְּקִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּיִרְאַת ה' מְאֹד מְאֹד, כִּי בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַעֲלוֹת כָּל הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם, אֲפִלּוּ אִם נָפְלוּ וְיָרְדוּ כְּמוֹ שֶׁיָּרְדוּ, כְּמוֹ עַכְשָׁו בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁכָּל הַמֶּמְשָׁלָה וְהַגְּדֻלָּה לְהָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים, וְהַכֹּל מִתְיָרְאִים מִפְּנֵי גְּדֻלָּתָם וְיִשְׂרָאֵל נִבְזִים וּשְׁפָלִים וּנְתוּנִים לְמִרְמָס, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין אָנוּ נוֹפְלִים בְּדַעְתֵּנוּ מֵחֲמַת זֶה כְּלָל, אַדְּרַבָּא, אָנוּ מִתְחַזְּקִים עַל־יְדֵי־זֶה בְּיִרְאָה עִלָּאָה לְיִרְאָה מִפְּנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, מִפְּנֵי הֲדַר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁכָּל כְּבוֹדָם וּגְדֻלָּתָם וּפַחְדָּם וּמוֹרָאָם - הַכֹּל נִשְׁתַּלְשֵׁל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאָנוּ צְרִיכִין לִירֹא וּלְפַחֵד רַק מִמִּי שֶׁנָּתַן לָהֶם כָּל הַגְּדֻלָּה וְהַיִּרְאָה וְהַפַּחַד הַזֶּה, וְאָנוּ מַעֲלִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּגְדֻלַּת מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהִיא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, לֵידַע וּלְהַבְחִין מִזֶּה אֶלֶף אַלְפֵי וְרִבֵּי רִבְבוֹת קַל וָחֹמֶר גְּדֻלַּת מַלְכוּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ט.): 'לְעוֹלָם יָרוּץ אָדָם אֲפִלּוּ לִקְרַאת מַלְכֵי עַכּוּ"ם שֶׁאִם יִזְכֶּה יַבְחִין' וְכוּ'.

וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כד, כא): "יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ וְעִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב", שֶׁהַכָּתוּב מַזְהִיר, שֶׁצְּרִיכִין לִירֹא אֶת ה', וְגַם אֶת הַמֶּלֶךְ צְרִיכִין לִירֹא, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נָתַן לוֹ גְּדֻלָּה וְאָסוּר לִמְרֹד בַּמַּלְכוּת וּבְוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ, כִּי מְלֻבָּשׁ בּוֹ יִרְאָה מִלְּמַעְלָה שֶׁנָּפְלָה אֶצְלוֹ, אֲבָל צְרִיכִין לֵידַע, שֶׁמַּה שֶּׁמִּתְיָרְאִין מִלְּפָנָיו - אֵין אָנוּ מִתְיָרְאִין כִּי אִם מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁמָּסַר לוֹ זֶה הַכֹּחַ וְהַיִּרְאָה. וְזֶהוּ: "וְעִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב", שֶׁאוֹתָם שֶׁמְּשַׁנִּים הָאֱמֶת וְאוֹמְרִים לְהִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ "אַל תִּתְעָרָב", כִּי זֶה כְּפִירָה גְּדוֹלָה, כִּי צְרִיכִין לִירֹא רַק מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּתַן לוֹ זֹאת הַמֶּמְשָׁלָה, כַּנַּ"ל:
