על־ידי חדושי תורה שמגלין על־ידי זה נמשך אלקות כביכול לתוך מח השומעים, ואף על פי שזה אצלו יתברך כמו בחינת תפיסא כביכול, בחינת מלך אסור ברהטים ברהיטי מחין, אסור דיקא, אף על פי כן ניחא ליה להשם יתברך בזה. אבל כשלומד תורה לתלמיד שאינו הגון וממשיך אלקותו יתברך לתוך המח שלו, זהו אצלו יתברך כמו בחינת תפיסה ובית האסורים ממש, ועל־כן ענשו תפיסה. ועל־ ידי התפיסה נתתקנין ונזדככין הדבורים שהכניס לתלמידים שאינם הגונים, גם על־ ידי זה שלומד אחר כך תורה עם תלמידים הגונים, שעל ידי זה נתגלין חסדים, על־ידי זה נתתקן גם כן פגם הנ"ל.