הדבור הוא התגלות הדעת, כמו שכתוב: "מפיו דעת ותבונה". ובמצרים שהיה הדעת בגלות, היה גם הדבור בגלות; וכשיצאו ממצרים, שיצא הדעת מהגלות, יצא ונפתח גם הדבור - אז נתפשט נאמנותו יתברך ונכר שהוא נאמן, מבטיח ועשה חסד לאוהביו וכו', כי החסד ורחמים תלוי בדעת (שם).