הכל כאשר לכל לא נברא אלא בשביל ישראל; וישראל בעצמן, עקר בריאתם בשביל בחינת שבת, שהוא התכלית, כי שבת הוא תכלית מעשה שמים וארץ, שהוא בחינת עולם הנשמות, שהוא עולם שכלו שבת, ושם ישיגו את השם יתברך כראוי, בלי שום מסך המבדיל ובלי שום מונע, כי אז יהיה נעשה אחדות גמור, וכל אחד יהיה מראה באצבעו: זה ה' קוינו לו! כמו שאמרו רבותינו ז"ל. וזה התכלית אי אפשר להשיג בשלמות, רק דיקא על־ידי שעוברת הנשמה בעולם הזה השפל שנברא בששת ימי המעשה; וזה באמת מנפלאות הבורא יתברך (עיין פנים, לקו"ת סימן לט).