תכף בשעת כניסת שבת, אזי מחמת גדל התענוג של הנפש יתרה שבא בשבת, על־כן מתחילין תכף להתגעגע ולהצטער על אבדת הנפש במוצאי־שבת. וזה בחינת: כיון ששבת – וי אבדה נפש. וזה כעין שמובא בזהר הקדוש, שבעת שהתענגו החבריא מאד מקדשת התגלות של רשב"י, התחילו להתגעגע מאד ואמרו: וי לדרא כד תסתלק! וזה כעין הנזכר לעיל ממש (שם סימן קכו).