רֹאשׁ חֹדֶשׁ

מיתת הבנים קטנים, חס ושלום, נמשך מבחינת פגימת הלבנה. ובראש־חדש, שאז מתחלת הלבנה להתמלאת ולהתתקן, אז נמשך בחינת כפרה וסליחה והמתקה על כל תולדותם של ישראל, שיהיה נמשך עליהם חיים טובים וארוכים (לקו"מ סי' קנא).

בתמוז נשתברו הלוחות, ונתהוה שכחה. על־כן צריכין בתמוז לתקן זאת, ולהמשיך הזכרון, בחינת: זכרו תורת משה - ראשי תבות 'תמז' (שם סי' ריז).

התורה היא בחינת בית (עיין פנים), ויוצאת מבינה, שהוא בחינת סכה. וזה: ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית - ראשי־תבות 'סיון', שאז זמן מתן תורה (שם סי' רסו).

רב זמן קבלת הרפואות הוא בחדש אייר, כי אז נותנת הארץ בהם כח ביותר לרפאת. ועקר הדבר תלוי בשלום ובטול המחלקת (עין פנים). ועל־כן 'אייר' - ראשי־תבות: איבי ישבו יבשו רגע, בחינת הכנעת האויבים ובטול המחלקת, שזה בחינת שלום, שזה עקר הרפואה (שם סי' רעז).

עקר ראש השנה תלוי בסיון, שהוא זמן קבלת התורה, שעל־ידי־זה נתתקן האמונה, שעל־ידי־זה הוא בחינת חדוש העולם של ראש־השנה, בחינת: בתשרי נברא העולם, וכל העולם היה תלוי בששי בסיון שקבלו התורה, כמו שאמרו רז"ל (עיין פנים). 'אדר' - ראשי תבות: ראש דברך אמת (שיחות־הר"ן בהשמטות).