כַּעַס

עקר שמירת השם, שמירת הנפש, אינו אלא שישמר את עצמו מכעס (לקו"מ סי' נט).

מי שהוא פוגם בברית חס ושלום, על־ידי־זה הוא בכעס תמיד, והוא איש רע שקורין: "בייז" (שיחות־הר"ן סי' רמח).

יש מלאך שהוא ממנה על הכעס, כי על־ידי כעס בוראים מלאך המשחית, ואותו מלאך הנ"ל הוא ממנה על כל המשחיתים הנ"ל. ומזה המלאך שואלין הדרך איך לבוא אל השבט ברזל, שכשבאין לשם נצולין מפחד (סיפומע"ש).