על־ידי צדקה נעשה יחוד ברכה קדושה, שזה בחינת זווגין דקדשה. אך יש רשעים שנותנים צדקה, שאצלם נפגם בחינת היחוד ברכה קדושה הנ"ל, ונעשה מזה נאוף רחמנא לצלן. ואם היו גם הם נותנים צדקתם להצדיק האמת, היו גורמים פגם חס ושלום לדבור פיו של הצדיק שמקבל מבעלי צדקה כנ"ל, על כן מסבב השם יתברך שהרשעים אלו פונים עצמן רק אל השקרנים והצבועים וכו' (עין פנים). ונותנין להם הצדקה שלהם, ועל ידי זה נצולין הצדיקים מפגם הצדקה שלהם כנ"ל.