האדם אם עובר עברה חס ושלום אינו רואה עד היכן הפגם מגיע, אבל הצדיק רואה עד היכן הפגם של כל אחד מגיע, כי הצדיק יש לו עיני ה' כביכול בחינת עיני ה' אל צדיקים, ועיני ה' משטטות בכל הארץ. ולפעמים כשהצדיק רוצה להעניש את אחד, אזי נותן את עיניו בו הינו שיהיו רואים בעיניהם של צדיקים, ועל־ידי־זה הוא רואה מה שפגם, ואין ענש גדול מזה כשהאדם רואה בעיניו מה שפגם (שם סימן צח).