עקר התהוות הזמן הוא רק על־ידי החסדים של אמת, ועל־ידי־זה עקר קיום העולם והמעין והלב כמבאר בפנים. וכל יום ויום כשהוא הולך ממקום שהוא בא משם, אזי הוא הולך בחדות ושירים נפלאים מאד שיש בהם כל החכמות, ויש שנויים בין הימים כי אין יום דומה לחברו כמבאר בפנים. ויש צדיק גדול ונפלא מאד שהוא עוסק בזה, הינו שהוא הולך ומקבץ כל החסדים של אמת, ומביאם לאיש חסד האמת שהוא באמת אדם גדול מאד, ועל־ידי־זה עקר התהוות הזמן. וזה הצדיק העוסק בזה לקבץ החסדים של אמת, הוא בודאי חכם גדול ונפלא מאד, וגם הוא מליץ ודברן נפלא מאד, ויכול לדבר חדות ושירים נפלאים עד שאין נמצא שום נברא בעולם שלא ירצה לשמע אותו, ובאלו החדות והשירים יש בהם כל החכמות.
וכל זה מובן ממילא, מאחר שעקר קיום העולם והמעין והלב וכל הנבראים כלם הוא רק על ידו על־ידי שהוא מקבץ החסדים של אמת, וכן עקר כל החדות והשירים של כל יום ויום שיש בהשירים האלו כל החכמות הכל על ידו, נמצא שהוא יודע חדות ושירים נפלאים מאד כנ"ל, אך מחמת שהדבורים של העולם שאינם שבחים לה' יתברך אין להם שלמות, על כן זה הצדיק הנ"ל דיקא נראה בעיני העולם ככבד פה, כי הוא ככבד פה מאלו הדבורים של העולם שאין בהם שלמות, אבל באמת אינו כבד פה כלל, רק אדרבא הוא מליץ ודברן נפלא מאד כנ"ל (שם).