עקר חיות וקיום העולם הוא רק על־ידי געגועים וכסופים דקדשה כמובן בפנים שהלב של העולם שבו תלוי עקר חיות וקיום כל העולמות עם כל הנבראים כלם ועקר חיות של זה הלב בעצמו הוא על־ידי שעומד תמיד כנגד המעין שבקצה העולם וכוסף ומשתוקק תמיד בהשתוקקות גדול לבוא אל אותו המעין אף על פי שהוא בלתי אפשר לו לילך להתקרב אל המעין מטעם המבאר בפנים, אף על פי כן עקר חיותו הוא רק על־ידי שעומד וצופה ומביט ומסתכל על המעין מרחוק מאד מקצה הארץ ומתגעגע וכוסף ומשתוקק בהשתוקקות גדול בכלות הנפש וצועק תמיד לבוא אל אותו המעין וגם זה המעין משתוקק אליו ועל ידי זה הוא עקר החיות של הלב שבזה תלוי עקר החיות והקיום של כל העולם כלו כמובן בפנים (שם סימן הנ"ל במעשה של יום השלישי מהשבעה בעטלירס).