י

האדם אין ממלא תאותו ורצונו בממון לעולם, כי תמיד חסר לו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: אין אדם מת וחצי תאותו בידו. אבל יש בחינת שפע כפולה, שבזה השפע נתמלא רצונו, מאחר שהיא כפולה (שם סי' מ).