כשהחשך, שהם המחשבות זרות והקלפות והמניעות, מסבבין את האדם בפרט בשעת התפלה, ומחמת גדל החשכות נעשה האדם כעור, ואינו רואה ואינו יודע למצא הפתח לצאת משם, ונשאר בחשך, חס ושלום. ודע, שעל־ידי אמת, זוכה למצא הפתח; כי עקר אור המאיר הוא השם יתברך, אך על־ידי שקר הוא מסלק את השם יתברך כביכול, כי דובר שקרים לא יכון לנגד עיניו יתברך, אבל על־ידי אמת, השם יתברך שוכן עמו, וכשהשם יתברך עמו, הוא מאיר לו איך לצאת מהחשך המסבב אותו.