עקר המלחמה שבין היצר טוב והיצר הרע הוא רק בזה, כי היצר טוב מסית את האדם למאס בכל החכמות ושכליות חיצוניות ובכל התאוות, שהם כסילות גמור ורוח שטות באמת, ולקשר עצמו רק אל אור השכל דקדשה; והיצר הרע מסית את האדם להפך, בבחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה", שזה בחינת עשו שבזה את הבכורה, שהוא בחינת החכמה והשכל דקדשה. וצריך כל אחד לתן כח להיצר טוב להתגבר על היצר הרע, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל: לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, וזה זוכין על־ידי שעוסקין בתורה בכח (שם).