בענין ספורי־דברים שאדם מספר או שומע, יש בהם ענינים גבוהים וצריך לזהר בזה מאד, כי לפעמים פוסק האדם הדין על עצמו מתוך ספוריו, כענין שמצינו בדוד המלך, עליו השלום, בבוא אליו נתן הנביא וספר לו מעשה האורח וכו', ענה ואמר: "חי ה' וכו' ואת הכבשה וכו'", ואזי נפסק הדין על דוד עצמו כאשר יצא מפיו (שם קיג).