ח

נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ, וּלְהוֹדִיעוֹ לְבָנֵינוּ וְלִבְנֵי בָּנֵינוּ, וְלַחֲבֵרֵינוּ וְתַלְמִידֵינוּ, שֶׁיָּאִיר כָּל אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ. וּנְקַבֵּל דֵּין מִן דֵּין לָדַעַת כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד, לֵידַע בְּכָל עֵת כִּי "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי־זֶה בִּבְחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר". כִּי ה' עֵר, "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן". וְהוּא מְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וּמֵקִיץ נִרְדָּמִים, וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל וְאֵינוֹ חָשׁוּב בְּעֵינָיו כְּלָל כָּל טִרְדַּת שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, אֱלִילֵי כֶּסֶף וֶאֱלִילֵי זָהָב "תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא". רַק עֵינָיו בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ וְכוּ', וְאֶל זֶה יַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְכוּ'. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בְּיָדֵינוּ לֹא זֶה וְלֹא זֶה, כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא (אָבוֹת ד) אֵין בְּיָדֵינוּ מִשַּׁלְוַת וְכוּ' וְאַף לֹא וְכוּ' אַף־עַל־פִּי־כֵן טוֹב וְיָפֶה לַחֲזֹר בְּדַעְתּוֹ וְעִם חֲבֵרָיו בְּכָל פַּעַם כָּל הַנַּ"ל: (שם, שמא.)