לח

שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל זַ"ל אָחִיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיָן שֶׁהוּא זַ"ל הִזְהִיר אֶת אָחִיו מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל זַ"ל שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְקָרְבָם עַל יְדֵי זֶה לַה' יִתְבָּרַךְ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ, שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים מֻכְרָחִים לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם דְּבָרִים בְּטֵלִים וְשִׂיחַת חֻלִּין. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים נִכְנָסִין בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּסַפְּרִין עִמָּהֶם אֵיזֶה דְּבָרִים מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקְּנִין כָּל הַדִּבּוּרִים. וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת ל:): בִּקְּשׁוּ לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת, וּמִפְנֵי מַה לֹּא גְּנָזוּהוּ, מִפְּנֵי שֶׁתְּחִלָּתוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְסוֹפוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁמִּי שֶׁבָּקִי בִּסְפָרָיו הֵיטֵב, יְכוֹלִין לִמְצֹא כָּל שִׂיחוֹת הָעוֹלָם בְּתוֹךְ תּוֹרָתוֹ וְכוּ', וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה שִׂיחָה בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ שַׁיָּכוּת לְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה: