עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַתַּלְמִידִים וְהַכְּשֵׁרִים הַדְּבוּקִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא רַבָּם הָאֲמִתִּי, הוּא שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת וִ"יהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמוּשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל"[525]. וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן כִּי הָיָה צָרִיךְ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַגּוּף גַּם כֵּן בְּוַדַּאי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם זֹאת?
אַךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵי רַבּוֹ וּמַעֲשָׂיו הֵם מְלֵאִים רָזִין נִפְלָאִים, עַל יְדֵי זֶה אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאֵינוֹ אֵצֶל רַבּוֹ הוּא גַּם כֵּן בִּבְחִינַת 'לֹא יָמוּשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל', כִּי בְּכָל מַה שֶּׁמִּתְנַהֵג עִמּוֹ הוּא מוֹצֵא בּוֹ דִּבְרֵי רַבּוֹ וּרְמָזָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא תָּמִיד מְקֻשָּׁר לְרַבּוֹ וּבְכָל מַה שֶּׁמְּדַבֵּר וְעוֹשֶׂה הוּא זוֹכֵר אֶת רַבּוֹ:
וְתַלְמִידִים כָּאֵלּוּ הֵם בְּחִינַת אֶתְרֹג – "פְּרִי עֵץ הָדָר"[526], וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'הַדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה'[527], הַיְנוּ שֶׁמְּקֻשָּׁרִים וּדְבוּקִים בְּאִילָנָא רַבָּא וְיַקִּירָא שֶׁהוּא רַבָּם הַקָּדוֹשׁ תָּמִיד מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְעַל יְדֵי תַּלְמִידִים כְּשֵׁרִים כָּאֵלּוּ דַּיְקָא נִתְגַּלָּה הַדְרַת קְדֻשַּׁת רַבָּם, וַהֲדַר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִדּוּר הָאֶתְרֹג: (חזקת מטלטלין ה, טו)