הצדיק ממשיך השגחה שלמה, שעל ידי זה כולל ומחבר 'אחר הבריאה' ב'אחד' שהוא בחינת 'קדם הבריאה'. וכל הממון וכל ההשפעות שבאים על ידי המשכת השגחתו יתברך עלינו, הכל בא על ידי הצדיק, בבחינת "ויוסף הוא השליט הוא המשביר לכל עם הארץ"[547]. והמון העם הפוגמין בהצדיק שעל ידו עקר המשכת עיני ההשגחה בבחינת "עיני ה' אל צדיקים"[548], שזהו בחינת 'יוסף' שהוא בחינת 'עינים' בחינת "בן פרת עלי עין"[549]:
ועל כן ההמון עם שנמשכין אחר הממון בעצמו, ואינם מאמינים שכל הממון וכל ההשפעות הכל רק על ידי הצדיק כנ"ל, זה בחינת פגם מכירת יוסף הצדיק למצרים בבחינת "על מכרם בכסף צדיק"[550], שעל ידי זה נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים, ששם עקר הסתרת אור השגחתו יתברך, כי מצרים מלאה גלגולים ועבודות זרות וכפירות בהשגחתו יתברך:
ועל כן נסמך פגם מכירת יוסף לפגם חטא ער ואונן, כי שניהם בחינה אחת, כי על ידי כל זה גורמין להעלים ולהסתיר אור ההשגחה:
אך בתקף כחו של הצדיק בחינת יוסף נתהפך הכל מרע לטוב, בבחינת "כי למחיה שלחני אלהים לפניכם"[551], כי הצדיק זוכה להכניע ולבטל טמאת מצרים, ולגלות אור השגחתו יתברך דיקא בתוך תקף ההסתרה והעלמה, ועל כן בזכות יוסף יצאו ישראל ממצרים באותות נוראות, וזכו אחר כך לקבלת התורה בהתגלות גדול: (שלוחין ג)