הַיּוֹשְׁבִים עַל הַמִּשְׁפָּט בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה הֵם נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְכֵן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עִקַּר 'תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט' עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת:
וְאוֹתָם שֶׁזָּכוּ לְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְחוֹתְרִים וּמִתְגַּעְגְּעִים לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה הֵם גַּם כֵּן בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים הַנִּכְתָּבִים לְאַלְתַּר לְחַיִּים (וְעַיֵּן אֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ' אוֹת קצ"ט[721]): (נזיקין ה, יז)
[721] וז"ל: בראש השנה צריכין להעלות האמונה הקדושה, שהיא בחינת 'מלכות'. וזה שצועקין אז מעומק הלב, בחינת "ממעמקים קראתיך", בכדי לדלות ולגלות המים עמוקים שעל ידם גדלה האמונה הקדושה, ולשלמות תיקוני האמונה הקדושה צריכין תיקון המשפט, שהוא על ידי שמגרשין טיפת עשיו וישמעאל שלא יעלו אל המוח, וזהו עיקר העבודה של ראש השנה, כי הוא 'יום המשפט' ואז צריכין לעסוק ב'תיקון המשפט', שהשם יתברך יוציא על ידי זה כאור משפטנו.