סד

זֶה הַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק בְּיוֹתֵר בְּעֵסֶק הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁמַּרְבֶּה לְדַבֵּר עִם אֲנָשָׁיו וּמַזְהִירָם מְאֹד לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה בְּכַוָּנָה וּבְכֹחַ גָּדוֹל וְכֵן לַעֲסֹק בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְכוּ', עַל זֶה הַצַּדִּיק יֵשׁ עַל פִּי רֹב מַחֲלֹקֶת בְּיוֹתֵר, כִּי תְּפִלָּה הוּא דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: (שם סימן צ"ג)