הנסיעה לאומן היא עיקר קיום הארת השראתו הקדושה לנצח
והחוש מעיד שענין זה של הקבוץ שמתקבצין כלל אנ"ש על ראש־השנה לאומאן - זהו עקר הכלליות וקשר האחדות של כל אנ"ש בקשר אחד, ורק בזה מקימין רצונו ז"ל להיות מחזיקים את עצמם כלל אנ"ש בקשר אחד באהבה ואחדות כנ"ל, ורק על־ידי־זה עקר קיום הארת השראתו הקדושה לנצח. (פרפראות לחכמה ח"א סא, יד)