שמעתי מרבי לוי יצחק, שהחסיד רבי משה שמיל ז"ל מאומן (הוא רבי משה שמואל לוין מחבורת אנשי מעמד בהקלויז) שמש הרבה פעמים את רבי אברהם ב"ר נחמן חזן הלוי בשנותיו האחרונות, והיה מלוה אותו ומוליכו בכל המקומות שהיה צריך ללכת שמה גם היה מלוהו תמיד בלכתו להציון הקדוש, וספר רבי משה שמיל, שפעם אחת בהשתטחו על הציון הקדוש, קלטו אזניו שהיה מתחנן ואומר בדבקות: "רבונו של עולם, האב רחמנות אויף מיר, העלף מיר אז איך זאל זיך ליבן אין דיר, איך זאל זיך פארכטין פין דיר" (רבונו של עולם, רחם עלי, עזר לי שאתאהב בך, שאירא ממך), וככה חזר כמה פעמים אין מספר.
אמר הכותב: בלקוטי מוהר"ן סימן י"ז איתא שאהבה ויראה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיקי הדור, כי הצדיק הדור הוא המגלה האהבה והיראה עין שם נפלאות, ורבנו ז"ל אמר: אני האוצר של יראת שמים, ומובא בזהר הקדוש (תקוני זהר תקונא עשיראה): "אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא" - תורה בלא יראה ואהבה אינה עולה למעלה, ומובא בירושלמי סוף ברכות "עשה מאהבה עשה מיראה" ופרשו המפרשים שאהבה היא שרש הרמ"ח מצות עשה, והיראה היא שרש השס"ה לאוין. ומובן מכל זה ששם בהציון הקדוש שם המקום לבקש מהשם יתברך לקבל האהבה והיראה בזכות הצדיק הדור השוכן שם כי הוא המגלה האהבה והיראה, ודי למבין.