פַּעַם אַחַת בְּעֵת הַשִׁעוּר שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב וְלָמַד בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן הַתּוֹרָה קכ"א "אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי", אָמַר אָז הָרַב רַבִּי אֶלְחָנָן סְפֶּקְטוֹר בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָקְ'ל אוֹטְבוֹצְקֶר ה' יִקֹּם דָּמוֹ, שֶׁתֵּבַת "בִּמְגִלַּת" רָאשֵׁי תֵּבוֹת: מִ'צְוָה גְּ'דוֹלָה לִ'הְיוֹת בְּ'שִׂמְחָה תָּ'מִיד, הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא סִימָן כ"ד.
אַחֲרֵי הַשִׁעוּר שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי אֶלְחָנָן זַ"ל, מַה שַּׁיָּךְ הָרָאשֵׁי-תֵּבוֹת הַזֶּה שֶׁל "בִּמְגִלַּת" לְהַמַּאֲמָר הַזֶּה, הֲלֹא אֵינוֹ מְדַבֵּר מִשִּׂמְחָה? וְהֵשִׁיב לִי שֶׁהוּא יָשַׁב אָז בִּשְׁעַת לִמּוּדוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָקְ'ל בְּהַמַּאֲמָר הַזֶּה, וְהֶאֱרִיךְ אָז כְּדַרְכּוֹ בְּטוּב טַעַם וָדַעַת גֹּדֶל נְחִיצוּת קִיּוּם הַמַּאֲמָר הַזֶּה לְעוּבְדָּא וּלְמַעֲשֶׂה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו שָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים: "וְאִם רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר "מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד", זֶהוּ גַּם כֵּן "כָּתוּב עָלַי", שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִלְמֹד עַל עַצְמִי?" (וְהַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ שֶׁהוּא עָצוּב וְנִשְׁבָּר וּקְצָת בְּמָרָה-שְׁחֹרָה), וּמִיָּד בּוֹ בַּמָּקוֹם בְּלִי הִסּוּס הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי יִצְחָקְ'ל: "בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי זֶה גַּם כֵּן כָּתוּב עָלֶיךָ שֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְזֶה רָמוּז בְּתֵבַת "בִּמְגִלַּת" רָאשֵׁי תֵּבוֹת: מִ'צְוָה גְּ'דוֹלָה לִ'הְיוֹת בְּ'שִׂמְחָה תָּ'מִיד".
וְאָמַר רַבִּי אֶלְחָנָן זַ"ל, שֶׁנִשְׁתּוֹמֵם אָז מְאֹד מִדִּבְרֵי רַבִּי יִצְחָקְ'ל שֶׁקָּלַע לְמַצָּבוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה עִם הָרָאשֵׁי-תֵּבוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁכִּמְעַט רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בּוֹ, (וְאָז אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁגַּם אֲנִי מַרְגִּישׁ כָּזֹאת). וְאַחֲרֵי גְּמַר הַלִּמּוּד הַנִּלְהָב שֶׁל רַבִּי יִצְחָקְ'ל יָצְאוּ בְּרִקּוּד נִלְהָב כְּדַרְכָּם שֶׁל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּפוֹלִין לְצֵאת בָּרִקּוּדִים אַחֲרֵי הַלִּמּוּד מִיָּד וְלֹא אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה כְּדַרְכֵּנוּ (כָּךְ שָׁמַעְתִּי גַּם מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יוֹצְאֵי פּוֹלִין). וְהָאִישׁ הַנַּ"ל מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם בְּאֶמְצַע הָרִקּוּד צָעַק בְּשִׂמְחָה לְעֵבֶר רַבִּי יִצְחָקְ'ל "מִצְוָה גְּדוֹלָה!" וְכוּ' כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, וּמִנִּי אָז הִשְׁתַּנָּה הָאִישׁ לְטוֹבָה וְנִהְיָה "אַ פְרֵיילִיכֶער אִיד" (יְהוּדִי שָׂמֵחַ), וְאָמַר לִי רַבִּי אֶלְחָנָן זַ"ל שֶׁלִשְׁמֹעַ הַשִׁעוּר שֶׁל רַבִּי יִצְחָקְ'ל בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת כִּמְעַט בִּטּוּל הַבְּחִירָה.
אָמַר הַכּוֹתֵב: עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא כג, עַל פָּסוּק: "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה".