עוד שמעתי מרבי שמואל שפירא ז"ל וגם מאבי מורי [שיחיה] ז"ל שבהיותו אז במירון דבר גם כן מזה שהיה ראוי להתקבץ שם על ראש-השנה מחמת גדל קדשת המקום וההתעוררות שקבל שם כמו באומן על ציון הקדוש של רבנו ז"ל בפרט שהמקום כאן הוא רחב ידים ויכול לקלט את כל קבוץ אנשי-שלומנו שבארץ-ישראל וכשיתפללו כל אנשי-שלומנו ביחד על המקום הזה בהתקשרות לרבנו ז"ל בודאי תהיה ההתעוררות הרבה יותר כפלי כפלים מבמקום אחר כי רשב"י הוא "עיר וקדיש" כאשר גלה רבנו ז"ל וכחו וזכותו דרשב"י גורם להתעוררות ודבקות וטהרת המחשבה המכרח ליומא דדינא, וחשב אז כמה רמזים לזה (וכבר נדפסו מדבריו בקנטרס שלו הנקרא "אמרות טהורות").
אבל לא אסתייעא מילתא עד ראש-השנה תש"א מחמת הפוגרומים שפרצו אז על ידי הערבים מחל המועד פסח בשנה ההיא ונמשכו כמה שנים עד ת"ש, והיה סכנת נפשות להתקבץ במירון אשר נמצא בתוך כפר ערבי.
וכן ספר החסיד מאנשי-שלומנו רבי יונה לבל ז"ל שבהיות מורנו גר אצלו כמה שבועות בראשית בואו לארץ-ישראל, דבר גם כן מזה הרבה, שמאחר שאין יכולים לנסע לאומן, ראוי לאנשי-שלומנו לסדר שם במירון הקבוץ הקדוש על ראש-השנה כי הוא מרגיש שם מעין אומן.