רבנו ז"ל ברך את מוהרנ"ת ז"ל בשתי ברכות: א) שבכל שעה שירצה לישן אזי תכף יישן בלי שום שהיות, וכן הוה שהרבה פעמים היה מתאחר ללכת לישן באישון לילה מחמת שיחתו עם אנשיו כמובא במכתביו, או כדי להשלים שעוריו, או מחמת איזה שמחה, או איזה נסיעה בדרך, והיה כבר קרוב לחצות הלילה, וברצונו היה לקים מצות קימת חצות כפשוטו כמו שאמר רבנו ז"ל שהעקר הוא לקום בחצות ולשבר השינה, ולא להיות ער עד חצות. ובכן מיד שהניח ראשו על ידיו או שהשכיב עצמו במטה נרדם וישן איזה שעה, ואחר כך נתעורר וקם כארי בעת חצות לערך תקון חצות ולעבד עבודת בוראו.
ב) ברכו רבנו ז"ל שאף פעם לא יזיק לו עשן התנור, וכן הוה שכמה פעמים ארע שנתמלא הבית עשן, בפרט בליל שבת קדש, וכל בני הבית היו מעלפים מהעשן, ולמוהרנ"ת לא קרה כלום מחמת ברכתו של רבנו ז"ל. (שמעתי מר' לוי יצחק).