מ כבר הבטיח רבנו ז"ל בחייו ויחד שני עדים כשרים על-זה, שכשיסתלק כשיבואו על קברו ויתנו פרוטה לצדקה (אמר המעתיק: שמעתי מהרב רבי נפתלי ז"ל שהוא היה אחד משני העדים שיחד רבנו ז"ל על ענין זה, הינו הרב מורנו רבי אהרן ז"ל והרב רבי נפתלי כנ"ל.
ואמר אז רבנו ז"ל בזה הלשון: כשיבואו על קברי ויתנו פרוטה לצדקה בעבורי (רצונו לומר בעבור הזכרת נשמתו הקדושה כנהוג. ובלשון אשכנז: "אין וועט געבין אפרוטה צדקה פון מייניט וועגין וכו'"), ויאמרו אלו העשרה קפיטל תהלים הנרשמים אצלנו בשביל תקון למקרה לילה רחמנא לצלן, אז יניח רבנו עצמו לארך ולרחב, ובודאי יושיע לזה האדם. ואמר, שבהפאות יוציא אותו מהגיהנם, אפלו אם יהיה אותו האדם איך שיהיה, אפלו אם עבר מה שעבר. רק מעתה יקבל על עצמו שלא ישוב לאולתו חס ושלום.
ובלילה שקדם הסתלקותו אמר: מה לכם לדאג מאחר שאני הולך לפניכם. ומה אם הנשמות שלא הכירו אותי כלל. הם מצפים על תקונים שלי מכל-שכן אתם וכו' (וכן אפלו אלו שלא זכו להכיר את רבנו ז"ל בחייו, כשיבואו על קברו הקדוש ויסמכו עליו, וילמדו ספריו הקדושים, וירגילו עצמם לילך בדרכיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, בודאי יש להם על מה שיסמכו. אשריהם אשרי חלקם, ולא יאשמו כל החוסים בו, כי כבר גלה דעתו בכמה לשונות בפרוש וברמז, שכל מה שעוסק עמנו אינו בשבילנו לבד, כי אם את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה, וכמבאר מזה לקמן) (ועין שיחות הר"ן ר"ט):