תב

יא שמעתי מאנשי-שלומנו גם-כן כעין זה ובסגנון אחר קצת: פעם אחת היו אנשי-שלומנו קובלים לפניו שקשה להם לסבל ענין המחלקת והרדיפות וכו'.

ענה ואמר להם: תאמינו לי שיש בידי כח לעשות שלום עם כל העולם שלא יהיה שום חולק עלי, אבל מה אעשה שיש מדרגות והיכלות כאלו שאי אפשר לבא אליהם רק על-ידי מחלקת.

והראיה, כי משה רבנו עליו השלום בודאי היה לו כח המושך להמשיך את כל ישראל אליו, כדכתיב: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" (שמות ל"ה). כי הוא היה הדעת של כלל ישראל, והיה בכחו להקהיל ולהמשיך את כלם אליו. ואף-על-פי-כן מה כתיב: "והביטו אחרי משה" (שם ל"ג). ודרשו רבותינו ז"ל מה שדרשו וכו' (קידושין לג:), וכיוצא בזה עוד.

וכל זה, כי יש דברים כאלו שאי אפשר לבוא אליהם רק על-ידי מחלוקת שחולקין עליו וכו'. ואמרו רבותינו ז"ל: "האי תגרא דמיא לבדקא דמיא" (סנהדרין ז.) שנאמר: "פוטר מים ראשית מדון" וכו' (משלי י"ז). וכתיב: "כי האדם עץ השדה" (דברים כ'), ועץ השדה (שקורין "ביימל") כל מה ששופכין מים סביבו ביותר, הוא גדל ביותר:

גדל יקרת ראש השנה שלו