ב אחד אמר לפניו שהיה ניחא לו יותר להיות אצלו על שבת תשובה ולא על ראש-השנה, כי אין לו מקום לעמד שם בבית-המדרש, וגם אין לו אכסניא טובה לאכל וללון, ומחמת זה דעתו מבלבל מאד ואינו יכול להתפלל בכונה, על-כן היה טוב לפניו יותר להיות אצלו בזמן אחר ולא בראש-השנה.
השיב לו רבנו ז"ל בזה הלשון: אם לאכל אם שלא לאכל, אם לישן אם שלא לישן , אם להתפלל אם שלא להתפלל (רצונו לומר שלא להתפלל בכונה כראוי), אך ורק שתהיו אצלי על ראש-השנה יהיה איך שיהיה (ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון: "יא עסין ניט עסין, יא שלאפין ניט שלאפין, יא דאווינען ניט דאווינען, אבי דו זאלסט ביי מיר זיין אויף ראש-השנה").
ובאמת כל דברים אלו הנ"ל הם רק דמיונות ופתויים של הבעל דבר, כי תודה לאל נראה בחוש שעל-פי הרב מתפללין יותר בכונה בכלל הקבוץ הקדוש על ראש-השנה, ממה שהיה מתפלל בביתו: