כב

יֵשׁ וְאֵצֶל מִי שֶּׁמִּשְׁתַּדֵּל בֶּאֱמֶת לִמְצוֹא נְקוּדַת אֱמֶת, עוֹלִים בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְרֶגַע מַחֲשָׁבָה אוֹ רַעְיוֹן וְהֵרְגֵּשׁ שֶׁל חִדּוּשׁ תּוֹרָה אֲמִתִּי, אֲבָל זוֹרֵחַ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּפוֹרֵחַ מִיַּד, הַיְנוּ שֶׁשְּׁכָחוֹ מִיַּד. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם הַזּוֹכֶה לְכָךְ לִהְיוֹת אִישׁ חָיִל, לִרְדֹּף אַחַר הַבְרָקָה זוֹ וּלְתָפְסָהּ שׁוּב. הַיְנוּ, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְהִזָּכֵר בְּאוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה טוֹבָה וּלְהוֹצִיאָהּ מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, הַיְנוּ לְבַצֵּעַ אֵיזֶה מַעֲשֶׂה טוֹב עַל־יְדֵי חִדּוּשׁ תּוֹרָה זֶה שֶּׁהִשִּׂיג. כַּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אֲבוֹת פ"א מ"ז): "לֹא הַמִּדְרָשׁ הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה": (שיחה נח)