כו

אִם חָפֵץ אַתָּה לְהִכָּלֵל בְּ"אֶחָד", הַיְנוּ לְהִבָּטֵל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנִּקְרָא "אֶחָד", כְּלוֹמַר, לְהִתְנַהֵג כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פְּרָט, כַּמְבוֹאָר בַּתּוֹרָה, וְלֹא לְהִתְרַעֵם כְּלָל בְּשׁוּם פַּעַם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֶׁל הַמְאֹרָעוֹת הַשּׁוֹנִים הָעוֹבְרִים עָלֶיךָ, רַק לְהַאֲמִין, כִּי כָּל הַתַּהְפּוּכוֹת בְּוַדַּאי לְטוֹבָה הֵן, כַּמְבוֹאָר בְּכָל סִפְרֵי הָאֱמֶת, וּבִפְרָט בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן בַּתּוֹרָה "אָנֹכִי" (סִימָן ד' חֵלֶק א'), שֶׁהֵן "ה'" בְּהַנְהָגַת רַחֲמִים, הֵן "אֱלֹקִים" בְּהַנְהָגַת דִּין, הַכֹּל "אֶחָד". וְהֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהִכָּלֵל בְּ"אֶחָד", חַיָּב לְהִשָּׁמֵר מִשֶּׁקֶר וּמֵהַנְהָגָה בְּכָזָב (כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף כ"ב), וְחַיָּב לִנְהֹג בֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ בְּכָל פְּרָט. וּמִי שֶׁנּוֹהֵג כֵּן, נִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרָא "אֶחָד", כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב מְאֹד אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. (תורה נא)