נה

אֱמוּנָה הִיא דָּבָר חָזָק מְאֹד. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בִּתְמִימוּת בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לִידֵי "רָצוֹן", הַיְנוּ לְכִסּוּפִים, שֶׁהֵם גַּעְגּוּעִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַיַּהֲדוּת בְּכָל לֵב, שֶׁזֶּה נַעֲלֶה יוֹתֵר מֵחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה. (שיחה לב)