ד

עַל־יְדֵי מִצְוַת הַלְבָּשַׁת עֲרֻמִּים, בְּחִינַת: כִּי תִרְאֶה עָרוֹם וְכִסִּיתוֹ, זוֹכִין לְהִנָּצֵל מִפְּגַם הַבְּרִית וּמִפְּגַם תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין [פָּנִים חֲשׁוּכוֹת] וְזוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ ש"ע [שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים] נְהוֹרִין שֶׁל אוֹר הַפָּנִים. (הִלְכוֹת גְּנֵבָה ב', אוֹת ד)