שְׁאֵרִית יִצְחָק – ר׳ יִצְחָק בְּרַיְיטֶער הי״ד.

מכתב מהגעת רבי יצחק ברייטר זצ"ל (מאחד האברכים החשובים בלובלין, מיושבי בית מדרשו של רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל) לאומן עבור יצחק מאיר ונתן בארסקי:

"אֲסַפֵּר לָכֶם כַּאֲשֶׁר הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה הוֹצֵאתָנִי מִבֵּיתִי זֶה אַרְבַּע שָׁבוּעוֹת וַהֲבִאֹתַנִי מְקוֹם הָעֵדֶן מַמָּשׁ מָקוֹם אִילָנוֹת טוֹבוֹת אֲשֶׁר רֵיחָם רֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה', רֵיחַ תּוֹרָה, רֵיחַ תְּפִלָּה, רֵיחַ יִרְאַת ה', רֵיחַ הִתְקָרְבוּת אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי בֶּאֱמֶת מַרְגִּישִׁים בְּפֹה בְּהָקִיבּוּץ הַזֶּה אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל , וְהַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר אֵיךְ בְּהַחוֹשֵׂךְ הַזֶּה אֲשֶׁר כִּסָּה אֶת כָּל פְּנֵי תֵּבֵל יַעֲשֶׂה לוֹ הָרֹאשׁ בַּיִת עִגּוּל כָזֶה וְלֹא יָנִיחַ ה' יִתְבָּרַךְ מַיִם רַבִּים לְשׁוֹטְפוֹ וּלְהַנְהִיג אֶת בֵּיתוֹ בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֲרָה. מַה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', נוֹכַחְתִּי לָדָעַת כִּי כָּל יָמָי עָבְרוּ בַּהֶבֶל מַמָּשׁ, וּבְכָל עֲסָקַי אֲשֶׁר עָסַקְתִּי עַד הֵנָּה הָיִיתִי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בְּטָהֳרָה וְהָיִיתִי מֻנָּח בַּפְּגָם אֱמוּנָה עָצוּם מְאֹד, וַאֲנִי מַתְמִיהַּ עָלָי בְּעַצְמִי אֵיךְ נִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה וְאֵיךְ אַחַר כָּל הַהִתְקָרְבוּת שֶׁל כָּל כָּךְ זְמַנִּים הַרְבֵּה הָיִיתִי כָּל כָּךְ רָחוֹק מֵהָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה. יְהִי רָצוֹן שֶׁמֵּעַתָּה עַל כָּל פָּנִים אַתְחִיל לִחְיוֹת חַיּוּת מְיֻשֶּׁבֶת עַל פִּי דַּעַת רַבֵּנוּ זָ"ל, וְלֵידַע כִּי כָּל הָעוֹלָם הָבֶל הֲבָלִים מַמָּשׁ, וְאֵינוֹ נִשְׁאַר לָאָדָם כִּי אִם מַה שֶׁחֲטָף בְּכָל יוֹם הִתְבּוֹדְדוּת וְתוֹרָה וּתְפִלָּה, לִהְיוֹת חוֹלֵף וְעוֹבֵר בֵּין בְּמָמוֹן בֵּין בְּלִי מָמוֹן, וְהַכֹּל אֲחִיזַת עֵינָא מַמָּשׁ לִבְלִי לֵידַע מַהוּתוֹ אֲשֶׁר עַל הַמְקֹרָבִים לְהַצַּדִּיק עוֹמֵד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, וְהַצַּדִּיק עוֹסֵק גַּם עַתָּה בְּכָל תִּקּוּנֵי עוֹלָם עַל יְדֵי מְקֹרָבָיו, עַל יְדֵי עֲבוֹדָתָם וְשִׁיחָתָּם וְשִׂמְחָתָם וְעִסְקֵיהֶם עַל פִּי הִתְגַּלּוּת הַזֹּאת וְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַזֶּה אֵין לִי שׂוֹם תְּמִיהָה וְקֻשְׁיָא וַחֲקִירָה מַה שֶּׁסִּדֵּר ה' יִתְבָּרַךְ כָּךְ עִמִּי שֶׁאָנוּד מִבֵּיתִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, כִּי רַחֲמֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֵלַי, הֵמָּה פִּלְטוּנִי וְהִצִּילוּ אוֹתִי מִמַּיִם אַדִּירִים הַזְּדוֹנִים אֲשֶׁר רָצוּ לְהִתְגַּבֵּר עָלַי וּלְטָבְעֵנִי בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, כִּמְעַט אָבְדָה חֲיוֹתִי בִּימֵי הַהֲבָלִים הָאֵלֶּה, אֲבָל זֹאת עָמְדָה לִי מַה שֶׁהָיָה לִי אֵיזֶה שַׁיָּכוּת לְשִׁכּוֹר סַרְסוּר אֵצֶל רַבֵּנוּ זָ"ל, אֲשֶׁר בִּזְכוּת זֶה זָכִיתִי, הַלְוַאי שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ בְּהֶאָרָה הַזֹּאת וּלְקַיְּמָהּ בֶּאֱמֶת אָמֵן. וְלָכֵן אֶחָי וְרֵעַי הַרְבּוּ מְאֹד בִּתְפִלָּה וּבַקָּשָׁה עֲלֵיכֶם וְעַל כָּל חֶבְרָתֵנוּ, וְעַל כָּל גָּלוּתֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִוָּדַע מֵאוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת, וְלֹא נֵלֵךְ אַחַר הַהֶבֶל לְהֶבֶל, כִּי עַל כָּל נֶעְלָם הָאֱלֹהִים יָבִיא בַּמִּשְׁפָּט וְטוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשְׁפּוֹט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם חֹק וְלֹא יַעֲבוֹר, כְּמוֹ שֶׁדִּבַּרְנוּ הַיּוֹם אִם גָּמַלְתִּי לְשׁוֹלְמִי רַע, הַיְנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גָּמַלְתִּי רַע לְמִי שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב, הַיְנוּ ה' יִתְבָּרַךְ, מִמֵּילָא מַה יִהְיֶה מִמֶּנִּי וְכִי הוּא הַתַּכְלִית שֶׁיִּרְדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשִּׂיג כְּפִי שֶׁיַּגִּיעַ לִי חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי עֲוֹנוֹתַי, אֲבָל זֹאת בִּקַּשְׁתִּי עוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָה, הַיְנוּ זַכֵּנוּ לַמִּשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה מַה שֶׁצִיוִיתָה שֶׁהַמִּשְׁפָּט, הַיְנוּ הַהִתְבּוֹדְדוּת יְתַקֵּן הַכֹּל עַל נָכוֹן וְשָׁלוֹם לָּכֶם אַל תִּירָאוּ, כִּי הַצַּדִּיק יְתַקֵּן הַכֹּל עַל נָכוֹן, וִיהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁבֹּר חוֹמוֹת נִשְׂגָּבוֹת וְנִהְיֶה בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ.

יִצְחָק בְּרַיְיטֶער.