טז

מָרָא דְעָלְמָא כֹּלָּא, אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בָּנוּ הַשָּׂגַת אֱלֹהוּת, כִּי־אִם צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, כִּי לְפִי עֹצֶם יְרִידָתֵנוּ וְהִתְרַחֲקוּתֵנוּ מִמְּךָ מְאֹד, וּכְפִי פְּחִיתוּת נַפְשֵׁנוּ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים בְּעַצְמֵנוּ, אָנוּ צְרִיכִים עַכְשָׁו מַנְהִיג אֲמִתִּי שֶׁיִּהְיֶה גָדוֹל בְּמַעֲלָה מֻפְלֶגֶת וַעֲצוּמָה מְאֹד מְאֹד, כִּי כָל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחְלָשׁ בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ רוֹפֵא גָדוֹל בְּיוֹתֵר, וְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מְאֹד בְּמ"ט [אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, לֹא הָיָה מִי שֶׁיּוּכַל לַעֲזֹר לָהֶם כִּי אִם משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעַכְשָׁו שֶׁנָּפַלְנוּ בְּגָלוּת גָּדוֹל בְּגוּף וָנֶפֶשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִגָּלוּת מִצְרַיִם, בְּוַדַּאי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לַעֲזֹר אוֹתָנוּ, כִּי אִם הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ; וְלֹא דַּי שֶׁאֵין אָנוּ זוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי כָזֶה, אַף גַם, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שָׁפַכְתָּ חֲמָתְךָ עָלֵינוּ וְלָקַחְתָּ מֵאִתָּנוּ כָּל מְאוֹרֵי עֵינֵינוּ, כָּל צַדִּיקֵינוּ הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מֻפְלֶגֶת וַעֲצוּמָה מְאֹד, וּמַה נַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו בָּעֵת הַזֹּאת, בִּפְרָט אִישׁ כָּמוֹנִי, חוֹלֶה כָמוֹנִי, מְדֻכָּא וּמְעֻנֶּה בְּיִּסּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף כָּמוֹנִי, נָגוּעַ וּמֻכֶּה וּמְטֹרָף וּמְבֻלְבָּל, "אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי", מָלֵא פְּצָעִים רַבִּים וַעֲצוּמִים בְּלִי שִׁעוּר, "מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בִּי מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה". מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר וּמָה אֶצְטַדָּק. מִי יַחְמֹל עָלַי וּמִי יָקוּם בַּעֲדִי: שם, ל.