כא

בְּכָל פַּעַם שֶׁבּוֹכִין עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק וּמְחַפְּשִׂין וּמְבַקְּשִׁין אוֹתוֹ כָּרָאוּי, אֲזַי מוֹצְאִין קְדֻשָּׁתוֹ עַל יְדֵי הַבֵּן אוֹ הַתַּלְמִיד שֶׁמְּמַלֵּא מְקוֹם אָבִיו וְרַבּוֹ. כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל שֶׁאֵין הַצַּדִּיק מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנּוֹלַד אַחֵר תַּחְתָּיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יומא לח), "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ" וְכוּ' (קהלת א), אֲבָל צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר זֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. וְעַל־כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לִבְכּוֹת וְלִסְפֹּד הַרְבֵּה עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, אֲבָל צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל עַל יְדֵי זֶה, לוֹמַר שֶׁכְּבָר מֵת הַצַּדִּיק וְאָפֵס תִּקְוָה חַס ושָׁלוֹם וְלֹא נִשְׁאַר בָּעוֹלָם חֲלִיפָתוֹ וְהַשְׁאָרָתוֹ, כִּי זֶה פְּגַם עָצוּם מְאֹד, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיק לֹא מֵת, וּבְוַדַּאי נִשְׁאָר הַשְׁאָרַת קְדֻשָּׁתוֹ אֵצֶל בָּנָיו וְתַלְמִידָיו, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר זֶה מְאֹד מְאֹד, וְעַל יְדֵי כָּל חִפּוּשׂ וּבַקָּשָׁה מוֹצְאִין בְּוַדַּאי קְדֻשַּׁת הַשְׁאָרָתוֹ אֵצֶל בָּנָיו וְתַלְמִידָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (דברים י): "שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו", (כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, שם יז): אוצר היראה, צדיק רי.