כה

וְאָמַר: שֶׁאֶצְלוֹ אִישׁ וְאִשָּׁה שָׁוִין הַיְנוּ שֶׁאֵין מַגִּיעַ לוֹ שׁוּם צַד מַחֲשָׁבָה כְּשֶׁרוֹאֶה אִשָּׁה. רַק הַכֹּל שָׁוֶה אֶצְלוֹ בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ רוֹאֶה אִישׁ. וְאָמַר פַּעַם אַחַת: שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא לֹא מֵאִשָּׁה וְלֹא מִמַּלְאָךְ. וּבָזֶה יֵשׁ הַרְבֵּה לְבָאֵר. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה צַד פַּחַד כָּל שֶׁהוּא מֵהִרְהוּרֵי אִשָּׁה, אֲפִלּוּ אִם הוּא נָקִי בָּזֶה, רַק שֶׁאֵינוֹ נָקִי בְּתַכְלִית הַזִּכּוּךְ, וַעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה פַּחַד כָּל שֶׁהוּא מִזֶּה, הוּא צָרִיךְ לִפְחֹד מִמַּלְאָךְ. אֲבָל הוּא הִתְפָּאֵר שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם פַּחַד מִזֶּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ פַּחַד מִמַּלְאָךְ. וְזֶה מְרֻמָּז קְצָת בְּדִבְרֵי רַזַ"ל: "אֲנָא בִּשְׂרָא וְאַנְתְּ אֵשׁ וַאֲנָא עֲדִיפְנָא מִנָּךְ" (קִדּוּשִׁין פא.), שֶׁאָמַר רַב עַמְרָם חֲסִידָא אֶל הַמַּלְאָךְ וּמוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ מֶמְשָׁלָה סִימָן א' בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא: שבחי הר"ן, אות יח.