ד

וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהַרְחִיק עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר מִלְּקַבֵּל מַתָּנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה כח.), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי טו, כח): "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה". כִּי עֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה קָשֶׁה שֶׁיִּהְיֶה בְּחִנָּם כִּי אִם בְּכֶסֶף מָלֵא, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תְּרוּמָה קכח.), לְעִנְיַן קְנִיַּת הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁצְּרִיכִין לִקְנוֹתָם בַּאֲגַר שְׁלִים (בְּשָׂכָר שָׁלֵם - בְּכֶסֶף מָלֵא), כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא נִקְרֵאת 'חִנָּם', כַּיָּדוּעַ (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים חַג הַמַּצּוֹת פֶּרֶק ז). וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקַבֵּל הַחֵפֶץ בְּחִנָּם בְּמַתָּנָה - קָשֶׁה מְאֹד לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ שָׁם, וַאֲזַי יְכוֹלִין לְהִתְאַחֵז בּוֹ הַקְּלִפּוֹת הַמְסַבְּבִין שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וִיכוֹלִין לְהַפְסִיד חִיּוּתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַקְּלִפּוֹת הֵם סִטְרָא דְּמוֹתָא וְעַל־כֵּן "שׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה":