תּוֹרָה עט - בְּטַח בַּה׳ וַעֲשֵׂה טוֹב

צָרִיךְ כָּל אָדָם לִרְאוֹת שֶׁמִּצִּדּוֹ לֹא יִהְיֶה עִכּוּב בִּיאַת מָשִׁיחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כְּדֵי שֶׁהוּא לֹא יְעַכֵּב בַּעֲווֹנוֹתָיו בִּיאַת מָשִׁיחַ:

בְּכָל צַדִּיק אֲמִתִּי יֵשׁ בּוֹ הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, וְעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ בּוֹ מִדָּה שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, הַיְנוּ שֶׁהוּא עָנָו מְאֹד וְכוּ', וְיוֹדֵעַ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וַחֲשִׁיבוּת וּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ וְחִיּוּתוֹ בְּעַד יִשְׂרָאֵל. וְכָל זֶה זָכָה עַל־יְדֵי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּדְחָה הָרָע לְגַמְרֵי וְנַעֲשָׂה כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּה גַּם כֵּן בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ:

אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם קְבוּעִים עֲדַיִן בַּעֲבוֹדַת ה' וְאֵין תְּשׁוּבָתָם שְׁלֵמָה עֲדַיִן, רַק לִפְעָמִים נוֹפְלִים לָהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וּמַתְחִילִים קְצָת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר־כָּךְ נוֹפְלִים מִזֶּה, וְאַחַר־כָּךְ חוֹזְרִים וְנִתְעוֹרְרִים, וְכֵן מִשְׁתַּנִּים בְּכָל פַּעַם מֵרַע לְטוֹב וּמִטּוֹב לְרַע, בִּבְחִינַת פַּעַם טָמֵא וּפַעַם טָהוֹר פַּעַם פָּסוּל וּפַעַם כָּשֵׁר וְכוּ', הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כִּי אֵין לוֹ נַיְחָא, אֲבָל כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַיְחָא מִכֹּל וָכֹל, וְנִדְחֶה הָרָע לְגַמְרֵי וְנַעֲשֶׂה כֻּלּוֹ טוֹב, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וַחֲשִׁיבוּת וּגְדֻלּוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ וְחִיּוּתוֹ בְּעַד יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמִּדָּה שֶׁל מֹשֶׁה מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל:

עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת זוֹכֶה לַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וּלְהַכִּיר חֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל וְלִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲדָם, כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:

עִקַּר הָעֲנָוָה שֶׁיַּחֲזִיק הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ שָׁפַל מִמַּה שֶּׁהוּא, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּשַׁבָּת: "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו" (שְׁמוֹת טז, כט), הַיְנוּ תַּחַת מַדְרֵגָתוֹ, וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ:

עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ וְלִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם: