י

מֵחֲמַת שֶׁאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה רַבִּים נִכְשָׁלִים בְּטָעוּת וְעוֹשִׂים אֶת הַסִּבּוֹת אֶמְצָעִים בֵּינָם לְבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲבָל מַאֲמִינִים גַּם כֵּן בְּאֶמְצָעִי וְאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לַסִּבּוֹת, הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים לְמָשָׁל בַּהֲסִבָּה שֶׁל הַפַּרְנָסָה שֶׁהוּא הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, וְאוֹמְרִים הַסִּבָּה שֶׁל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא הָעִקָּר, כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם בְּלֹא הַסִּבָּה שֶׁל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָתֵת לָהֶם פַּרְנָסָה. וְהַסִּבָּה שֶׁל הָרְפוּאָה שֶׁהִיא סַמִּים, עוֹשִׂים מֵהֶם עִקַּר, כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם בְּלִי סַמִּים אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְרַפֵּא. וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא סִבּוֹת כָּל הַסִּבּוֹת וְעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לְשׁוּם סִבָּה. וּבְעָסְקֵנוּ בְּאֵלּוּ הַסִּבּוֹת צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְלֹא לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר: