ב

במעשה השלישית מהחגר, בדבר הרמז שיצא מפי רבנו ז"ל בעצמו, בענין הכתוב: "והיה כעץ שתול וכו' אשר פריו וכו' ועלהו וכו' וכל אשר יעשה יצליח", שזה מרמז על העץ והאילן שספרה השמש לפני הירח. ובקשרי דבריו הקדושים הנזכרים בספר לקוטי מוהר"ן כפי מסלתי אשר בארתי בספר באור הנ"ל, יש לבאר גם כן שזה זה הוא האילן שהזכיר אחר כך שבהשקאתו נתבטלים כל הקלפות והשדים, שלפי זה נבא במאמר ירח אל השמש: 'אתה דואג דאגות אחרות ואני אספר לך דאגה שלי', אשר דאגתה מהשדים היונקים מאתה. ולפי הנ"ל על כרחך דבריו אומרים פרשוני בכונת הירח שזה בעצמו מדאגה שלה, כי מאחר שהאילן אינו נשקה וגם הולך ויבש, ממילא מובן משם כפי ספורו הקדוש, שבזה הולכים ומתגברים בכל פעם יותר הקלפות והשדים לינק יותר מרגלי הירח. (שמהרגלין עקר היניקה כמובן מזה גם מספרו לקוטי תנינא) וגם כפי ספורו שם נראה מבאר שזה זה מה שצוה החכם לבניו שעקר פרנסתם יהיה מהשקאת אילנות. ועוד יש לפי זה לפרש שכלם היו בדבר הירח, אשר השקאת האילן מסגלת לה כמובא בפנים, וכפי שיצא מפיו הקדוש בדבר המזמור הראשון שבתהלים, נראה מבאר שהמבחר שבבניו שעמד בדבר הירח הנ"ל, הוא האיש אשר בתחלה לא הלך ואחר כך לא עמד. ובתכלית ההפך מהמושב לצים מהקלפות הנ"ל, והוא אשר זכה על ידי האבן טוב המובא שם לעמד ביחוד השמש והירח. ושאז דיקא בהיותו גם הוא עמהם ביחודם, היתה ספורם והודעתם הנ"ל זה לזה, עין שם היטב. (ויש לפרש שזה מחמת שגם הוא הכרח להם ביחודם וספוריהם הנ"ל) ושמחמת זה זכה הוא בעצמו לרפואת הרגלים על ידי האבק אשר הודיעה השמש כי עקר השלמת הירח, וזה האיש שעמד במדרגתה הוא מהשמש (כמובן מזה במקום אחר), ואז ברפואתו ביער תחלה את הרשעים הגזלנים שגרמו לו התגברות חלשת הרגלים כמובא. ואחר כך בהשגחתו בהלצים הנזכר שם, היתה סבת השקאת האילן ברעידת הארץ, עד שנתבטלו הקלפות לגמרי. ויש להוסיף ולבאר שגם מחמת זה היתה כל התחלת דוד המלך עליו השלום את ספרו בזה המזמור, כי הוא בעצמו במדרגת הירח כנודע, ושעל ידו יתבטלו כל הקלפות כנודע. ולעבדא ולמעשה תבין ותתבונן לפי כל זה עד היכן גדול ונפלא מעלת העסק באמירת תהלים, שכל בטול הקלפות הוא על ידי זה, וכמובן גם בספרו הקדוש לקוטי תנינא, שכל בטול התגברות הקלפות המונעים מלבא בשערי תשובה, הוא ברב הסגלה הנמצאת באמירת תהלים עין שם: