[ט]

בטולטשין היה אחד עקיבא מלמד. והיה בקי בש"ס ופוסקים ראוי להוראה, גם בקי בספרי אמת וספרי צדיקים, אבל גם בקי בספרי פלוסופיא חקירה ואפיקורסות עד שחבר איזה ספר לצנות מצדיקי הדור, אבל היה כאחד היראים בזקן ופאות ארכות. ואצל אנשי עירו היה נחשב לירא מלמד. פעם אחת היה בברסלב, ונכנס למוהרנ"ת זצ"ל בכדי לעשות לצנות מכל מה שיראה וישמע אצלו. ובכן בקש קדם כל ממוהרנ"ת ז"ל שיאמר לו דבר תורה. ואז אמר לו בשם רבנו ז"ל המאמר הקטן בלקוטי מוהר"ן אודות מה שהצדיק דורש את הבא אליו למצא אבדתו אם הוא רמאי כמו שכתוב "עד דרש אחיך" אותו. כששמע עקיבא זאת וידע עד היכן דברי מוהרנ"ת ז"ל מגיעים, כשיצא ממוהרנ"ת ז"ל לא זה לבד שלא עשה שוב לצנות, אדרבא ספר כמה פעמים לאנשים מארע זו ושבח את מוהרנ"ת ז"ל. וזה הוא עקיבא מלמד שלמד אצלו מפרסם באנשי שלומנו הר' צבי פסח ז"ל מטולטשין מחתנו של הר' נחמן טולטשינער ז"ל, שעל ידו דיקא נתקרב הר' צבי הנ"ל לאנשי שלומנו. שפעם עוד בהיותו תלמידו אמר לרבו עקיבא הנ"ל, עם מה שאתם אינכם מאמינים בהבעל שם טוב ז"ל, בזה אין אני אתכם בדעה אחת, ואני מאמין בהבעל שם טוב ז"ל. בזאת אמנם אני מסתפק לאיזו כת מהחסידים להתקרב, ובכן שואל אני אתכם מה דעתכם על זה? השיב לו: אם להתקרב לכת החסידים המבחר הוא כת "הברסלבר". מאז נתקרב הר' צבי הנ"ל לאנשי שלומנו, וזכה להיות מחתנו של הר' נחמן טולטשינער תלמיד ומשמש מוהרנ"ת ז"ל, וזכה שעל ידו נדפסו איזו מספרי רבנו ז"ל ומוהרנ"ת ז"ל בארץ ובחוץ לארץ. בנעוריו היה בארץ וחזר לחוץ לארץ ולזקוניו חזר שוב לארץ, וחי ערך שנה. ובשנת תר"ע נפטר פה ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן תנצב"ה. עקיבא הנ"ל מחסרון פרנסה נתקרב להרב דוד'ל טאלנער, ובקש ממנו שיתן לו איזו מקום רבנות ונתן לו העיר דאבאווע סמוך לאומין: