ד

אחר כך כשהכרח שוב לאכל על שלחן חמיו, והבינו החסידים שהיו נוסעים להמפורסמים שאצל חותנו לא יוכל להיות חסיד, ויעצו אותו שהוא לא יסע עם בני ביתו אל חמיו, רק היא תסע לבדה. ואז נתן ה' ברעיונותיו שלא לצית להם. ונתן תמיד שבח והודאה להשם יתברך שלא שמע אליהם, כי אם היה פלג גוף לא היה לו כלים אחר כך לקבל דעת רבנו זצוק"ל. כי על ידי פגם הברית נתקלקלין המחין רחמנא לצלן. ואז מסר לו אחד אגרת שימסרוהו ליד הרב ר' מרדכי מקרעמיניץ. ומוהרנ"ת מחמת שהיה ירא מחמיו שלא ירגיש על שנעשה חסיד, לא נכנס לבית הרב ר' מרדכי זצ"ל עד הפסח שאז יושב כל אחד בביתו ולא ירגיש שום אדם, ואז נכנס לר' מרדכי ותמה על זה שהזמן של האגרת היה מימים כבירים: