יג

על אודות המובא בחיי מוהר"ן בהספור של גדלת השגתו אות ה' [סימן רמ"ג] בענין מלי דעלמא וכו' עין שם היטב. ונראה לפי עניות דעתי הקלושה ששיך קצת כל זה למה שמובא שם להלן בספור מעלת המתקרבים אות כ"ז [סימן שיז]. שמכל האילנות והעשבים ומכל הדברים שבעולם הולכים שלוחים מאחד לחברו וכו', עד שמתגלגל ומגיע הדבר לאזן הצדיק וכו', כי בכל דבר ודבר שבעולם יש בהם ניצוצי חיות אלקותו יתברך, וכמובן בספרי אמת שזה בחינת השירה שאומרים, ומכל שכן האדם המדבר הגדול ונפלא במעלתו על כלם, שבודאי יש בו יותר ניצוצי חיות אלקותו יתברך. וכל דבוריו וספוריו יכולים הצדיקים הגדולים להעלות אותם ולידע ולהשיג ולגלות מעין זה תורה נפלאה וחדושים נפלאים ונוראים. ובזה תבין אלפי אלפים ורבי רבבות קל וחמר גדל ועצם רוממות נוראות דברי הצדיקים הקדושים בעצמם, אשר זכו להסיר מעצמם כל הקלפות החופים וסובבים את הפרי שהוא החלק אלקי ממעל אשר בקרבם, וטהרו וזככו וקדשו את עצמם בכל כחם ויכלתם עד שזכו כל אחד ואחד כפי מעלתו לאיזה בחינה של 'שכינה מדברת מתוך גרונו' כידוע, עד שכפטיש יפוצץ סלע וכו', וכן כל דבור ודבור מדברי תורתם המתפרש ומתבאר כמה וכמה פנים מפנים שונים שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב: ועין לעיל בחלק א' בהדבורים של מוהרנ"ת ז"ל באות ז' ובאות י"ב ותבין ותדע פחות מטפה מן הים הגדול מאשר לא נדע.