[ט]

הַמָּשָׁל מֵהַתְּבוּאָה. שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר הַמֶּלֶךְ לַאֲהוּבוֹ הַשֵּׁנִי לַמֶּלֶךְ בַּאֲשֶׁר אֲנִי חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁכָּל הַתְּבוּאָה שֶׁיִּגְדַּל בְּשָׁנָה זֹאת, מִי שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנָּה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מְשֻׁגָּע, אִם כֵּן יְטַכֵּס עֵצָה. וְעָנָה לוֹ, שֶׁעַל כֵּן יָכִינוּ בַּעֲדָם תְּבוּאָה שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה הַנַּ"ל. וְעָנָה לוֹ הַמֶּלֶךְ אִם כֵּן כְּשֶׁאֲנַחְנוּ לְבַד לֹא נִהְיֶה מְשֻׁגָּעִים. וְכָל הָעוֹלָם יִהְיֶה מְשֻׁגָּע, אָז יִהְיֶה לְהֵפֶךְ (וּלְהָכִין בִּשְׁבִיל כֻּלָּם אִי אֶפְשָׁר) שֶׁאֲנַחְנוּ יִהְיוּ הַמְשֻׁגָּעִים. עַל כֵּן בְּוַדַּאי נִצְטָרֵךְ גַּם כֵּן לֶאֱכֹל מֵהַתְּבוּאָה, אֲבָל רַק זֶה שֶׁנְּסַמֵּן סִימָן עַל מִצְחֵנוּ שֶׁנֵּדַע עַל כָּל פָּנִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְשֻׁגָּע. שֶׁאִם אֶהְיֶה מִסְתַּכֵּל עַל מִצְחֲךָ וְכֵן כְּשֶׁתִּסְתַּכֵּל עַל מִצְחִי נֵדַע מֵהַסִּימָן שֶׁאֲנַחְנוּ מְשֻׁגָּע.