דַּע שֶׁכָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ שׁוּם יִסּוּרִין, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר, כִּי ה’ נָתַן וַה’ לָקַח (איוב א). וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ יִסּוּרִין שֶׁבְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישִׁים אוֹתָם, כְּגוֹן הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת הַהַרְכָּבָה, כְּמוֹ יִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ מִיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, וְהֵם יִסּוּרֵי הַחוֹלֶה שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת שֶׁמַּתְחֶלֶת הַנְּשָׁמָה לְהִתְפַּשֵּׁט מִן הַגּוּף, וּמֵחֲמַת שֶׁנִּקְשְׁרָה הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, עַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִים בְּעֵת הַפֵּרוּד, אַף־ עַל־פִּי־כֵן הַיִּסּוּרִים קַלִּים מְאֹד וְנוֹחִים לְהִתְקַבֵּל בְּעֵת שֶׁיּוֹדֵעַ בְּדַעַת בָּרוּר שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שְׁאָר מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין, שֶׁאֵין מַרְגִּישִׁין כְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַצַּעַר מֵהַיִּסּוּרִין, הוּא מֵחֲמַת שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִין:
וְזֶה עִקַּר צַעַר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּגָּלוּת, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת שֶׁנָּפְלוּ מֵהַדַּעַת וְתוֹלִין הַכֹּל בַּטֶּבַע וּבְמִקְרִים וּבַמַּזָּל, וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ לָהֶם צַעַר וְיִסּוּרִין כַּנַּ”ל, וְזֶה בָּא לָהֶם מֵחֲמַת שֶׁהֵם שְׁרוּיִין בֵּין הָעַכּוּ”ם וְלָמְדוּ מֵהֶם, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין שְׁעָתָם מַצְלַחַת מְאֹד, וְיִשְׂרָאֵל נִבְזִים וּשְׁפָלִים, עַל־ כֵּן הֵם לוֹמְדִים מֵהֶם וְתוֹלִין הַכֹּל בְּטֶבַע וּמִקְרֶה, וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לָהֶם יִסּוּרִים, כִּי אִלּוּ הָיָה לָהֶם דַּעַת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, לֹא הָיָה לָהֶם יִסּוּרִים כְּלָל כַּנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת יִשְׂרָאֵל הֵם לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, רַק כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נוֹפְלִים אֶל תַּחַת הַטֶּבַע, כְּמוֹ הָעַכּוּ”ם שֶׁהֵם תַּחַת הַמַּזָּל וְהַטֶּבַע, וַאֲזַי יֵשׁ לָהֶם גָּלוּת וָצַעַר, חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הַצַּעַר וְהַגָּלוּת שֶׁלָּהֶם הוּא רַק עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת וְתוֹלִין בַּטֶּבַע. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹשִׁיעָם מִגָּלוּתָם וְלַעֲשׂוֹת קֵץ וָסוֹף מֵהַמֵּצֵר לָהֶם, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה, וַאֲזַי מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַטֶּבַע וְהַמַּזָּל שֶׁהָיָה מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִים תַּחַת יָדָם, וַאֲזַי מְחַיֵּב הַמֵּצֵר לָהֶם, וְיִשְׂרָאֵל עוֹלִים עֲלֵיהֶם עַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה:
וְדַע, שֶׁזֹּאת הַהַשְׁגָּחָה הוּא מַמְשִׁיךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם, כִּי לֶעָתִיד, בְּעֵת הַקֵּץ, יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְלֹא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה לְבַד, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא): כִּי הַשָּׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה. הַיְנוּ, שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע, שֶׁהִיא עַל־פִּי מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְזֶהוּ נִמְלָחוּ, הַיְנוּ שֶׁיִּתְבַּלְבְּלוּ וְיִתְעַרְבְּבוּ כָּל הַמַּזָּלוֹת, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מַזָּל, רַק הַשְׁגָּחָה לְבַד, וְאָז יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה. וְעַל־כֵּן גַּם עַתָּה, כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת קֵץ וְסוֹף מֵאֵיזֶה עַכּוּ”ם וְשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה מִקֵּץ וְסוֹף הָעוֹלָם, שֶׁאָז לֹא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה, וְעַל־יְדֵי זֹאת הַהַשְׁגָּחָה נִתְעַלִּים יִשְׂרָאֵל, וְנַעֲשֵׂה קֵץ וְסוֹף מֵהָעַכּוּ”ם שֶׁהָיָה מְצֵרָה לָהֶם. וְזֶה בְּחִינַת (יחזקאל ז): קֵץ בָּא הַקֵּץ. הַיְנוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְהָבִיא קֵץ עַל הָעַכּוּ”ם, אֲזַי מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן כַּנַּ”ל:
וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כָּךְ, וּתְפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְהוּא בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינַת (דברים ד): כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּה’ אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו. כִּי זֶה גְּדֻלָּתֵנוּ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתֵנוּ וּמְשַׁנֶּה הַטֶּבַע עַל־ יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–ב ח): סַפְּרָה נָּא לִי אֵת הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כז): וֶאֱלִישָׁע דַּעֲבַד – בְּרַחֲמֵי הוּא דַּעֲבַד. נִמְצָא, שֶׁתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִסִּים וְהַשְׁגָּחָה, הֶפֶךְ הַטֶּבַע, הִיא בְּחִינַת גָּדוֹל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁהֵשִׁיב אוֹבֵי טַמְיָא לְרַב קְטִינָא: מַאי גּוֹהָא. בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו, שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר בֵּין הָעַכּוּ”ם, מוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל, וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף עוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (ברכות נט). הַיְנוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹכֵר, שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר בֵּין הָעַכּוּ”ם – בֵּין הָעַכּוּ”ם דַּיְקָא, כִּי זֶה עִקַּר הַצַּעַר מַה שֶּׁהֵן שְׁרוּיִין בֵּין הָעַכּוּ”ם וְלָמְדוּ מֵהֶם וְנָפְלוּ מֵהַדַּעַת וְתוֹלִין בְּהַמַּזָּל וְהַטֶּבַע, וְזֶה עִקַּר הַצַּעַר שֶׁלָּהֶם כַּנַּ”ל, וַאֲזַי מוֹרִיד דְּמָעוֹת וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה, כִּי דְּמָעוֹת הֵם בְּחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:) עַל פָּסוּק (קהלת יב): וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי. נִמְצָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם לוֹקְחִים חֵלֶק הָרְאוּת, וְהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹכָם. נִמְצָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת, כִּי הַדְּמָעוֹת לוֹקְחִים הָרְאוּת כַּנַּ”ל.
וְזֶה: וּמוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת – הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה. לַיָּם הַגָּדוֹל – הַיְנוּ בְּחִינַת הָעַכּוּ”ם הַמּוֹשְׁלִין עַל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (ישעיה נז): וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׂ. וַאֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת גָּדוֹל כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן, עַד סוֹפוֹ – לַעֲשׂוֹת סוֹף וְקֵץ מֵהָעַכּוּ”ם הַמּוֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל, בְּחִינוֹת: קֵץ בָּא הַקֵּץ, כַּנַּ”ל:
וְזֶה בְּחִינַת דְּמָעוֹת שֶׁבּוֹכִין בְּעֵת הַצַּעַר, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין וָצַעַר, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְשׁוּעָה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן מוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל־יָדָם חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת, כִּי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַדְּמָעוֹת, בִּבְחִינוֹת: וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי. הַיְנוּ שֶׁהֵם מְחַסְּרִים הָרְאוּת וְנוֹטְלִים חֵלֶק מֵהָרְאוּת, נִמְצָא שֶׁהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַדְּמָעוֹת כַּנַּ”ל:
וְזֶה בְּחִינוֹת: וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל, הַנֶּאֱמָר בְּעֵת שֶׁחָלָה (ישעיה לח). בְּכִי גָּדוֹל דַּיְקָא, כִּי הִמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַבְּכִי אֶת הָרְאוּת וְהַהַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּדָוִד בְּעֵת שֶׁבָּכָה עַל צַעֲרוֹ (שמואל–א כ): עַד דָּוִד הִגְדִּיל – שֶׁהִגִּיעַ בְּכִיָּתוֹ לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינוֹת גָּדוֹל כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה נִצּוֹלִים מִכָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין כַּנַּ”ל: