לח.

עַל יְדֵי חִדּוּד הַשֵּׂכֶל בַּתּוֹרָה נִתְחַדְּדוּ הַמֹּחִין, וְנִתּוֹסֵף בּוֹ הַכָּרָה, לְהַכִּיר בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וַאֲזַי מִתְבַּיֵּשׁ בְּיוֹתֵר עַל חֲטָאָיו - שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, וְזוֹכֶה לְאוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת קֵרוּן אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים: (תורה ל”ח אות ה’)