יד.

יֵשׁ הִרְהוּרִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִקְּלִפָּה כָּזֹאת, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל מֵהֶם; וְאַף אִם יַעֲצִים עֵינָיו, אַף עַל פִּי כֵן, בְּכָל צַד שֶׁיִּפְנֶה - תִּזְדַּמֵּן לוֹ. וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מֵהֶם: (תורה רמ”ב)