פ.

קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא הָאָדָם לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מְלַמְּדִין וּמַרְאִין לוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד וּלְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם; וְכֵיוָן שֶׁיּוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם - מִיָּד נִשְׁכָּח וְנֶאֱבָד מִמֶּנּוּ הַכֹּל. וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, לְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדָתוֹ, כִּי כָּל הָאֲבֵדוֹת הַלָּלוּ שֶׁל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, כֻּלָּם הֵם אֵצֶל הַצַּדִּיק: (תורה קפ”ח)