ח.

עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בָּאִים כְּפִירוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם - נִתְבַּטֵּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלֵב כָּל אֶחָד. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם וּמִתְוַעֲדִים זֶה עִם זֶה, יוּכַל לְהָשִׁיב אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ מִדֵּעוֹתָיו הָרָעוֹת, וְיוֹצִיא הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת מִלִּבּוֹ; אֲבָל עַל יְדֵי הַמַּחֲלוֹקוֹת, אֵינָם מִתְוַעֲדִים יַחַד לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, לַהֲפֹךְ דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים יַחַד אֵין אֶחָד שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ מֵחֲמַת נִצָּחוֹן שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת (וְכַנַּ”ל בְּאוֹת ד’). נִמְצָא שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תָּלוּי בַּשָּׁלוֹם: (תורה ס”ב אות ב’)